מערכת חינוכית לילדים

כבר בשנים הראשונות לקיומו של נוה שלום, נולד הרעיון של יצירת מסגרת חינוכית לילדי הכפר. נפתח פעוטון ערבי - יהודי, שהתפתח לגן ולבית ספר. מזה כמה שנים משמשים הגן ובית הספר מסגרת חינוכית איזורית לילדים מישובי הסביבה. המערכת החינוכית מבקשת להפגיש ילדים משתי קבוצות לאומיות, בעלות זהויות מוגדרות, כדי ללמוד לחיות עם השוני למרות הקונפליקט. סה"כ כוללת המערכת כ-250 ילדים, מתוכם כ220 ילדים מישובי האזור. זהו ביתם החינוכי של ילדים ושל צוות מורים ומנהלים מירושלים ועד לוד, מחציתם יהודים ומחציתם ערבים.

הגישה החינוכית מתחילה כבר בפעוטון ובגן. שתי גננות, אחת יהודיה ואחת ערביה, מדברות עם כל הילדים, כל אחת בשפת אמה. בהמשך, כבר מכיתה א’ רוכשים הילדים את שתי השפות, עברית וערבית, לומדים את התרבות הלאומית של שני העמים ואת הסיפורים של שלוש הדתות, ומציינים את חגיהם של היהודים, המוסלמים והנוצרים.

החינוך מבוסס על ההכרה בכך שכל בני האדם ועמיהם זכאים להיות בני חורין, שווים בערכם ובזכויותיהם, תוך שאיפה לרוח של אחווה ושלום בין אדם לרעהו ובין עם לעם. השהות בבית הספר מזמנת לילדים ולצוות התנסות מתמשכת בחיים משותפים וטבעיים, בהם לומד כל אחד את תרבותו ויכול לגבש את זהותו הייחודית יחד עם הכרת האחר, שפתו ותרבותו. לכל ילד וילדה ניתנת הזדמנות לראות בשונות בין בני האדם והשקפותיהם מקור העשרה לו ולחברה בה הוא חי. הילדים מתנסים ולומדים לתת ערך לגיוון התרבותי ולשוני הקיים בין בני אדם.

אחרי 10 שנות עבודה, זכו ביה"ס והגן להכרה ממשרד החינוך. הגן הוא גן רשמי, וביה"ס הוא "מוכר שאינו רשמי". בשלוש השנים האחרונות קיבל ביה"ס מעמד של בית ספר ניסויי. מעמד זה מציג את המערכת החינוכית כמודל לחיקוי למערכות חינוכיות בישובים ובערים בהם ישנה אוכלוסייה יהודית-ערבית, כמו הגליל, יפו, חיפה ועוד.

כבר בשנים הראשונות לקיומו של נוה שלום, נולד הרעיון של יצירת מסגרת חינוכית לילדי הכפר. נפתח פעוטון ערבי - יהודי, שהתפתח לגן ולבית ספר. מזה כמה שנים משמשים הגן ובית הספר מסגרת חינוכית איזורית לילדים מישובי הסביבה. המערכת החינוכית מבקשת להפגיש ילדים משתי קבוצות לאומיות, בעלות זהויות מוגדרות, כדי ללמוד לחיות עם השוני למרות הקונפליקט. סה"כ כוללת המערכת כ-250 ילדים, מתוכם כ220 ילדים מישובי האזור. זהו ביתם החינוכי של ילדים ושל צוות מורים ומנהלים מירושלים ועד לוד, מחציתם יהודים ומחציתם ערבים.

הגישה החינוכית מתחילה כבר בפעוטון ובגן. שתי גננות, אחת יהודיה ואחת ערביה, מדברות עם כל הילדים, כל אחת בשפת אמה. בהמשך, כבר מכיתה א’ רוכשים הילדים את שתי השפות, עברית וערבית, לומדים את התרבות הלאומית של שני העמים ואת הסיפורים של שלוש הדתות, ומציינים את חגיהם של היהודים, המוסלמים והנוצרים.

החינוך מבוסס על ההכרה בכך שכל בני האדם ועמיהם זכאים להיות בני חורין, שווים בערכם ובזכויותיהם, תוך שאיפה לרוח של אחווה ושלום בין אדם לרעהו ובין עם לעם. השהות בבית הספר מזמנת לילדים ולצוות התנסות מתמשכת בחיים משותפים וטבעיים, בהם לומד כל אחד את תרבותו ויכול לגבש את זהותו הייחודית יחד עם הכרת האחר, שפתו ותרבותו. לכל ילד וילדה ניתנת הזדמנות לראות בשונות בין בני האדם והשקפותיהם מקור העשרה לו ולחברה בה הוא חי. הילדים מתנסים ולומדים לתת ערך לגיוון התרבותי ולשוני הקיים בין בני אדם.

אחרי 10 שנות עבודה, זכו ביה"ס והגן להכרה ממשרד החינוך. הגן הוא גן רשמי, וביה"ס הוא "מוכר שאינו רשמי". בשלוש השנים האחרונות קיבל ביה"ס מעמד של בית ספר ניסויי. מעמד זה מציג את המערכת החינוכית כמודל לחיקוי למערכות חינוכיות בישובים ובערים בהם ישנה אוכלוסייה יהודית-ערבית, כמו הגליל, יפו, חיפה ועוד.

Portfolio