יום ג 3 אפריל 2007
כל הגרסאות של המאמר [عربي] [Deutsch] [English] [français] [עברית] [italiano]
דומיה סקינה- המרכז הרוחני פלורליסטי ע"ש ברונו הוסאר
המרכז הרוחני פלורליסטי של נווה שלום וואחת אלסלאם -אחד מהמוסדות החינוכיים הפעילים בכפר, מהווה מקום מפגש ללימוד, להתבוננות ולחיפוש דרכים לשלום בתוכנו ובינינו. הפעילות שלו משלבת את המימד הרוחני בחינוך ובעשייה לשלום, מתוך אמונה בערכי שויון, צדק ופיוס. פהפעילות שואבת השראה מהמקורות ומהמורשת הרוחנית של שני העמים ושל עמים אחרים ומתמקדת בשיח פתוח,בין דתי ובין תרבותי המקדם עשייה לשלום.
*בית דומיה והמרכז הרוחני הוקמו ביוזמתם של אן למניין וברונו הוסאר, מיסדי נווה שלום וואחת אלסלאם.
מקור השם "דומיה" הוא בפסוק התנכי "לך דומיה תהילה אלוהים" (תהילים ס"ה 2). מקור השם "סקינה" בערבית הוא בפסוק בקוראן "הוא, השולח שלווה ושקט (סקינה) ללבבות המאמינים למען יוסיפו אמונה לאמונתם" (קוראן ,48,4).
המרכז הרוחני פלורליסטי מוקדש לזיכרו של מייסד והוגה הרעיון של הכפר-ברונו הוסאר, ולמורשתו, כפי שהתבטאה בצאוותו הרוחנית: " אמונה בניצחון הסופי של האהבה על האיבה, זו המטרה האמיתית והעמוקה ביותר של נווהשלום. אמר איש צדיק: במקום שאין בו אהבה, זרעו אהבה ותקצרו אהבה. אמנם יכול להיות שמי שזרע אהבה לא יקצור אהבה בעצמו, אלא מי שיבוא אחריו, אך בלי כל ספק, כל זרע של אהבה אמיתית, ייתן היום מחר או מחרתיים- פרי של אהבה. וזוהי המטרה האמיתית של נווה שלום: לשמור על התקווה ולזרוע הרבה אהבה באדמה היבשה של ארצנו. זה יבוא בעתו ביום הקציר”.
פעילות המרכז מכוונת לאנשי הקהילה ולקהל הרחב ומפורסמת באתר זה ולרשימת התכתובת.להצטרפות לרשימת התיכתובת נא לפנות לדורית או לעבדלסלאם (הפרטים למטה)
המיתחם השייך למרכז הרוחני נקרא: "פינת דומיה סקינה”- נמצא בקצה הכפר, גובל בחורשות, טובל בירק ,מוקף צמחיה טבעית וצופה על הנוף המרהיב של עמק לטרון. במיתחם שני מיבנים: האחד הוא *בית דומיה סקינה ,מבנה עגול בו ניתן לשבת למטרת התבוננות או תפילה שקטה. השני הוא מבנה לפעילות המרכז, מבנה חדש שנחנך במאי 2006 ובו שני אולמות גדולים. ניתן להזמין את האולמות לפעילות המתאימה לרוח המקום.
ליצירת קשר אפשר לפנות:
לדורית שיפין או לעבדסלאם נג’אר
בטלפון: 02-9996306
או בדואר אלקטרוני
doumia-sakinah
בתוך הכפר ממשיכים ישר מהכניסה (כיכר ועץ זית גדול) עד לשלט-מרכז רוחני ותמרור של דרך ללא מוצא. לפנות שמאלה ולחנות לצידי הדרך או בסוף במגרש החניה (אם נשאר מקום).